1. העמקת המודעות להוראות החוק והקוד האתי בקרב חברי הארגון.
2. פיתוח והתאמה של תהליכים, רוטינות ונהלים, בהם מנגנוני בקרה ואכיפה.
3. בניית תפקיד ועדת אתיקה ונציב האתיקה בארגון.
4. שימוש במנגנוני למידה והתפתחות.
5. עידוד אקלים אתי.

• טרום הטמעה

לאחר סיום כתיבת הקוד ואישורו  על ידי ההנהלה והדירקטוריון, יש לתכנן את שלב ההשקה, המהווה למעשה את המפגש הראשון של עובדי החברה אשר טרם לקחו חלק בתהליך, עם הקוד ותכניו. מומלץ להתבסס על ארוע  קיים אשר יכול להוות פלטפורמה מכבדת לחלוקת הקוד ו/או לוודא כי כל מנהל מחלק את הקודים ליחידתו בליווי הסבר בערכים ובנורמות המצופות מעובדיו.

בכל מקרה, על מנת להקנות לקוד האתי את המעמד והחשיבות הראויים לו, מומלץ שלא לשלוח הקוד לעובדים בדואר הפנימי או להשאיר להם את הקוד על השולחן, כנהוג לעיתים בקמפיינים פנים- ארגוניים. בארגונים רבים מקובל לשלוח מכתב מנכ"ל, המציין את החשיבות שהוא רואה בתהליך האתיקה בארגון.

• מודל ההטמעה על פי  Good Vision

ההטמעה הינה ללא ספק הפרק המאתגר והחשוב בתהליך האתיקה העסקית. במקרים רבים הקוד האתי נשאר "כפוסטר על הקיר", ללא השפעה מהותית על התרבות הארגונית. בכדי להימנע ממצב זה, מומלץ להתייחס לשלב ההטמעה במשנה חשיבות, במיוחד לאור העובדה שהוא מגיע בדרך כלל לאחר השיא וההתרגשות הארגונית של כתיבת הקוד והשקתו.

1. יעד מרכזי: יישום הקוד האתי בהחלטות, תהליכים ופעולות של עובדי החברה.
2. פיתוח מודעות והיכרות העובדים עם קיום הקוד האתי, תכניו, מטרותיו ושימושיו.
3. פיתוח והטמעה של כלים אשר ישמשו את עובדי ומנהלי החברה בטיפול בדילמות אתיות.
4. הנגשת חומרי ותכני הקוד לעובדים במגוון ערוצים ובתקשורת הפנים ארגונית.
5. השגת מחויבות המנהלים לפעילות בנושא הערכים וכללי ההתנהגות בחיי היומיום בעבודה.
6. בקרה על יישום הקוד האתי.

עקרונות מנחים אפשריים לתהליך ההטמעה

• הנגשת הידע של הקוד כחלק מיצירת דיאלוג רחב יותר בין הנהלת החברה והמטה לבין השטח.
• הלימה עם התרבות הארגונית של החברה.
• ניצול אירועים וקורסים מתוכננים כמקפצה להטמעה.
• שילוב, קישור ומינוף תהליכים אסטרטגים ואחרים.

במודל ההטמעה שפותח ע"י חברת good vision קיימים  חמישה צירים עיקריים:

1. ציר הדרכות וסדנאות: בו מועברים ידע וכלים על אתיקה ועל הקוד האתי באמצעות קורסים, סדנאות ולומדות למנהלים ועובדים (עם דגש  על עובדים חדשים) והתמקדות בפורומים מקצועיים שונים.

בשלב זה ניתן דגש על החייאת המסרים והערכים על ידי שיטות אינטראקטיביות ומשחקי סימולציה הממחישים את ערכי הקוד והנורמות המצופים מן העובדים, ומנגישים אותם לחיים היומיומיים בארגון. בציר ההדרכות והסדנאות של הקוד האתי , לדוגמא, בנתה Good Vision פעילות להטמעת קוד אתי בחברה פיננסית גדולה תחת השם "מנשה בטיטו":

מטרות הפעילות:

• אפקטיביות- תהליך ממוקד בן שעה אחת בלבד, בעל מטרות מוגדרות ומדידות.

• זיהוי סיכונים אתיים- העלאת סוגיות ודילמות אתיות על ידי עובדים ומנהלים, זיהוי סיכונים אתיים קיימים, במטרה לפעול לצמצומם תוך עדכון הקוד על פי הצורך.

• העצמת מנהלים- העלאת לדיון של סוגיות מקצועיות וניהוליות על ידי מנהלים וחשיפה לסוגיות ולנורמות התנהגות של עובדים בצורה בלתי אמצעית.

• חוויה- תהליך משמעותי עם 'באאז' ארגוני, שאופן הביצוע שלו יהיה מושתת על עקרונות הקוד האתי- אוירה נעימה, ללא לחץ, המאפשרת העלאת בעיות וסוגיות באופן חופשי, המעודד דיווח והתייעצות.

שיטה

ב"קפה דילמה" המשתתפים יושבים בקבוצות בנות 8-10 משתתפים ומנהלים שיח סביב דילמה.  הדילמה נבחרת על ידי המשתתפים מתוך "תפריט דילמות" המוצג בפניהם. עליהם לבחון את הדילמה ואת החלופות לפעולה וההשלכות האתיות של כל פעולה. הרעיון העומד בבסיס המתודה של "קפה דילמה" הוא לאפשר שיח בסוגיות ובדילמות אתיות באווירה נעימה ומאפשרת דיאלוג והקשבה.

בפעילות זו, אלפי עובדי הקבוצה  התכנסו למפגש סביב שולחן קפה, ובחרו דילמות לדיון מתוך "תפריט הדילמות". המשתתפים בחנו את הדילמה, החלופות לפעולה וההשלכות האתיות של כל אחת מהן. בשלב ההכנות אותרו למעלה מ-100 דילמות אתיות מחיי היום יום שהיוו בסיס לפעילות, ועשרות דילמות נוספות הועלו תוך כדי התהליך.

קפה דילמה – פעילות להטמעת הקוד האתי אשר זכתה לציון לשבח בתחרות מצוינות במשאבי אנוש של המי"ל 2011.

2. ציר מבנים ומוסדות אתיקה:  בו מוקמים ומתגבשים מוסדות האתיקה- כגון ממונה אתיקה, ועדת אתיקה, תיבת מייל לפניות /קו חם/ תיבת פניות אנונימית וכדומה.
3. ציר תקשורת פנים ארגונית: בו מתוקשרים  מסרי תוכנית האתיקה ודילמות שעולות מן השטח באמצעות פורטל החברה, דיוור במייל ואמצעים נוספים.
4. ציר תהליכים: בו נבחנים בהיבטים אתיים תהליכי העבודה מול הספקים / הלקוחות /הרגולטור, בהליכי גיוס ומיון עובדים, תהליכי קבלת החלטות, תהליכי משוב וחניכה וכיו"ב.
5. בקרה ומדידה: בו מתבצעת הערכה ומדידה של התהליך באמצעות סקרי עמדות תקופתיים ואמצעים נוספים (ר' ערך מדידה ובקרה בהמשך)

קו אתיקה

אחד העוגנים בהטמעתה של תוכנית אתיקה ארגונית הוא מערך דרכי התקשורת שניתן  לעובדים או למחזיקי העניין לצורך פניות בנושא דילמות אתיות, או חשד להפרות אתיות בארגון.

הרמה הטכנית בארגון צריכה לאפשר ערוץ תקשורת כזה בדמות קו טלפון, אתר אינטרנט, תיבת מייל, נציב תלונות ועוד. אולם המבחן המהותי הוא הבטחת שלומם של המתלוננים, אם על-ידי מתן חיסיון ואנונימיות, אם על-ידי מתן הגנה למתלונן. לעיתים מוציאים הארגונים את תפעול הקו החם או תיבת המייל לצד ג', על מנת לחזק את האובייקטיביות והאנונימיות.

דילמה אתית:

המונח העממי "על קרני הדילמה", מתאר מצב בו המציאות, באופן טבעי, מציבה בפנינו מצבים מורכבים בהם באים לידי קונפליקט שני ערכים או יותר. לדוגמא: עזרה הדדית לחבר מול דרישות העסק, מקצועיות מול רווחיות וכיו"ב. מומלץ לאסוף בשלב כתיבת הקוד דילמות בהן נתקלים העובדים, אשר יסייעו בשלב ההטמעה להבנת המציאות האתית המורכבת לעובדי הארגון.

מתוך הקוד האתי של חברת לאומי קארד (אשר רוענן בסיוע  Good Vision):

מדידה, בקרה וריענון

מדידה ובקרה

אמרתו של מומחה הניהול פיטר דרוקר, "מה שלא נמדד, לא מנוהל" תקפה גם במקרה של הקוד האתי.

מומלץ מאוד לבצע מדידה של התרבות האתית והתפיסות לגבי מידת האתיקה בארגון לפני תחילת התהליך, במהלכו, ולאחר תקופת זמן מסוימת, על מנת לקבל משוב מעצב- הן לצרכים הארגוניים והן לתקפות התהליך עצמו.

ישנן כמה שיטות בהן ניתן למדוד את התרבות האתית הארגונית:

1. סקר עמדות על בסיס המערכות הארגוניות הקיימות (יכול לכלול 10-15 שאלות).
2. ראיונות עומק עם מחזיקי עניין.
3. בחינה של התלונות והשאילתות שהוגשו לממונה האתיקה, לקו האנונימי או לועדת ההיגוי.

חשיבה ורענון הקוד

אחת לכמה שנים מומלץ לחדד, לתקף ולרענן את הקוד האתי. קבלת משובים מהשטח ו/או שינויים משמעותיים כגון מיזוג או חילופי הנהלה, יכולים להוות הזדמנות לרענון.

עדכון ורענון הקוד יכול להיעשות בתהליך קצר ושקט, או באופן משתף ומעמיק יותר, בהתאם לצורך.

עפ"י דירוג מעלה לשנת 2012, מומלץ במסגרת עדכון הקוד :

1. לסקור את הדילמות והאתגרים העומדים בפני החברה והסקטור.
2. להפעיל ועדת היגוי עם הרכב מגוון (רצוי עם יועץ חיצוני).
3. לסקור משובים על הקוד ממחזיקי עניין פנימיים וחיצוניים.

מאת : עברי ורבין מנכ"ל חברת גוד ויז'ן

פורסם בספרו אחריות תאגידית שיצא לאור בשנת 2013

The post תוכנית אתיקה והטמעת הקוד האתי appeared first on Good Vision.

קוד אתי כחלק מתוכנית אתיקה כוללת, שואף לקרב את חזון וערכי הארגון צעד אחד נוסף אל עבר התנהגויות ופרקטיקות יומיומיות, על מנת להנגיש את הערכים והמילים הגבוהות לגובה העיניים של העובדים.

בשנים האחרונות אנו מוצאים בישראל יותר ויותר חברות עסקיות אשר גיבשו קוד אתי, עקב התגברות המודעות והרגולציה בנושא- החל מה-SOX  ועד להנחיות רשות ניירות ערך והמפקח על הבנקים.

על פי דירוג "מעלה" (המדרג חברות ציבוריות ופרטיות בישראל על פי קריטריונים של אחריות תאגידית), קוד אתי הנו "מסמך שיטתי המציג ערכים וסטנדרטים או כללי אתיקה מחייבים ומסביר אותם, בין השאר, על יסוד התכונות המכוננות של החברה וערכי הדמוקרטיה".

יתרונות הקוד האתי

עבור הארגון, לקיומו של קוד אתי מספר תועלות מרכזיות:

1. ניהול מוניטין
2. חיזוק הזהות התאגידית
3. ניהול סיכונים והזדמנויות
4. שביעות רצון העובדים
5. חדשנות ולמיד

כתיבת קוד אתי

הקוד האתי הנו נדבך משמעותי המהווה את המשענת, הסימוכין והמצפן האתי של הארגון. כאשר הוא נכתב ומוטמע כהלכה, הוא מהווה כלי התומך ומחזק את האסטרטגיה הכוללת של הארגון.

האתגר לכותבי הקוד האתי

האתגר לכותבים קוד אתי הוא בשילוב בין נורמות וערכים אוניברסליים, לבין הסביבה העסקית והתרבותית של הארגון שעבורו נכתב הקוד. קוד שאינו מכיל מרכיבים ומאפיינים ייחודיים לסקטור ולחברה הספציפית, יהיה מטבע הדברים ערטילאי  ואקדמי,  וידבר פחות לעובדים. על כן השאיפה היא  לאפשר בקוד ביטוי לייחודיות ולצרכי הארגון, ולהביא להתאמתו ולבידולו. ניתן לעשות זאת על ידי תהליך יסודי, שתוצאתו היא קוד מותאם ומאפיין את התרבות הארגונית הספציפית של הארגון ואת ההקשרים הרלוונטיים אליו. כך נתפס הקוד כאותנטי ואמין יותר, ומקל בהרבה את שלב ההטמעה.

מהו קוד אתי מוצלח?

הפרופסור לפילוסופיה אסא כשר ועו"ד ד"ר עלי בוקשפן מגדירים קוד אתי מוצלח ככזה המכוון את ההתנהגות בארגון לעבר הסטנדרטים של ההתנהגות הראויה, יותר משהוא מרחיק אותה מן האפשרות של ההתנהגות שהיא לא ראויה עד כדי כך שהיא פלילית לכאורה.

(עלי בוקשפן, אסא כשר, "משפט ועסקים" ב' התשס"ה)

• מבנה הקוד האתי

לקוד האתי שלושה מבנים בסיסיים אפשריים:

• חלוקה על פי מחזיקי עניין ( (stakeholders

מבנה זה מחלק את הקוד האתי בהתאם למחזיקי העניין השונים של הארגון (עובדים, לקוחות, ספקים, רגולטור, סביבה וכדומה). כך בקוד האתי של קבוצת מגדל, באשר למחזיקי העניין הלקוחות, למשל:

2. חלוקה על פי ערכים

על פי מבנה זה, משויכים סעיפי הקוד השונים לערכי הארגון, כמו לדוגמא בקוד האתי של בנק אגוד:

1. חלוקה על פי תחומים ארגוניים – שיווק, מכירות, משאבי אנוש וכדומה.

דוגמה לחלוקה למחזיקי עניין: מחזיקי העניין של הארגון – Stakeholders –  (הגורמים המשפיעים ומושפעים מהארגון)

תהליך הגיבוש והכתיבה של הקוד האתי

החברות בישראל כותבות ומגבשות את הקוד  בעצמן או באמצעות יועצים חיצוניים, בדרך כלל מתחום האחריות התאגידית, אך לעיתים גם בסיוע עורכי דין ורואי חשבון.

בראשית התהליך, על החברה לבחון ולהגדיר את המשאבים המוקצים לטובת התהליך – זמן ומשאבים כספיים.

שלב הגיבוש והכתיבה יכול להתבצע בשני אופנים עיקריים:

1. תהליך סגור– בו ממונים עובד או קבוצת עובדים מתוך הארגון על כתיבת הקוד, או יועץ חיצוני אשר מתבקש לסייע בכתיבת הקוד.
2. תהליך פתוח– בו, בנוסף לתהליך הסגור, משותפים מחזיקי עניין פנימיים (עובדים ומנהלים) וחיצוניים (לקוחות, ספקים וכדומה) על ידי ראיונות אחד על אחד, קבוצות מיקוד וסדנאות המערבות מספר עובדים במקביל. יתרונות המודל הראשון הם בעיקר פשטות ומהירות, בעוד שיתרונותיו של המודל השני הם בדרך כלל דיוק ואותנטיות גבוהים יותר, בצד שיתוף ורתימה אשר מתחילים למעשה את שלב ההטמעה של הקוד בארגון.

על פי הספר "אתיקה בעסקים הלכה למעשה -מדריך יישומי לגיבוש ולהטמעה של קוד אתי בארגון", (בהוצאת המרכז לערכים בעסקים),  שילוב של יועץ חיצוני לגיבוש הקוד יכול לסייע בהגברת תחושת הדיסקרטיות בשלב הראיונות, במיצוב אובייקטיבי יותר אם וכאשר מתגלים קונפליקטים בתהליך וכן מאפשר הדבר ללמוד מהנעשה בארגונים אחרים ועל ידי כך להקטין את האפשרות לטעויות.

הקוד האתי של חברת מקורות– נכתב בסיוע Good Vision

מתוך הקוד האתי של חברת מקורות:

דירוג מעלה מגדיר את קיומו של קוד אתי כתנאי סף לפרק האתיקה כולו: רק חברות אשר יש להן קוד אתי יכולות לצבור נקודות בפרק זה.

שלבי גיבוש וכתיבת הקוד האתי

שלב ראשון- שלב האבחון:

על מנת להתאים את הקוד האתי לתרבות וליעדים הארגוניים, מומלץ לקרוא, לנתח ולהסיק מסקנות רלוונטיות מחומרים שונים:

1.חומרים פנימיים של הארגון, כגון: חזון הארגון, תוכנית אסטרטגית עסקית, ערכי המותג, ועבודות קודמות שנעשו בארגון בתחומים שונים.

2.חומרים חיצוניים: קודים אתיים מהארץ ומהעולם של חברות דומות, תקנים ומדדים רלוונטיים , כגון דירוג מעלה (ר' הרחבה פרק כללי) , תקן 10000 לאחריות חברתית של מכון התקנים הישראלי , מדד GRI (יוזמת הדיווח העולמית לדיווח וולונטרי של ארגונים על השפעתם הכלכלית, סביבתית וחברתית. ר' הרחבה פרק הדיווח); ה-Global Compact יוזמה (משותפת של עסקים וסוכנויות האו"ם להעסקה הוגנת ושמירה על הסביבה. ר' הרחבה בפרק כללי) וכדומה.

שלב שני- ראיונות ותקשורת עם מחזיקי העניין לצורך גיבוש הקוד:

עפ"י המודל שפותח ב-good vision, מומלץ לקיים ראיונות עם מגוון מחזיקי העניין (לקוחות, ספקים,שותפים, רגולטור, נציגי חברה אזרחית וכיו"ב) על מנת לקבל אינדיקציה מדויקת יותר על התנהלות הארגון ובכך לאפשר  כוונון  טוב יותר של  הרף הערכי אליו החברה שואפת .

ראיון לדוגמא עם מחזיק עניין לקראת גיבוש הקוד האתי:

1.מה תפקידך ומה היחסים שלך עם הארגון/החברה?

2.למה את/ה מצפה מהחברה בהתנהלות מולך?

3.מהן המלצותיך לשימור?

4.מהן המלצותיך לשיפור?

5.האם נתקלת בדילמות אתיות או אחרות ביחסים עם הארגון/החברה?

6.תנ/י דוגמא לארוע שאת/ה גאה בו בהקשר לחברה?

7.האם נתקלת בחשד לעבירות אתיות בחברה?

8.מהי החברה/הארגון בשבילך?

9.כיצד את/ה מעריכ/ה את החברה בהשוואה לחברות אחרות מאותו סוג?

10.מידע נוסף שתרצה/י להוסיף:

לסיכום- ראיונות ושיחות עם מחזיקי העניין בשלב גיבוש הקוד מסייעים בדיוק התובנות, כיוון שהמציאות הנראית מקומת ההנהלה אינה תמיד זהה לזו  שרואים הספקים או הלקוחות. מעבר לכך, קוד אתי  שגובש בשיתוף מחזיקי העניין מקבל תוקף משמעותי יותר הן במישור המהותי, הן במישור השיווקי.

שלב שלישי- גיבוש וכתיבת הקוד האתי

לאחר שלבי המחקר (שלב האבחון ושלב הראיונות) מתבצעת כתיבת הקוד תוך סינתזה מחושבת של הערכים, המסקנות, החזון והמציאות כפי שהשתקפו בתהליך.

נושאים מומלצים בקוד האתי

הנושאים אותם מומלץ לכלול בקוד האתי מחולקים לשלוש קבוצות:

• סעיפים כלליים לגבי עצם השימוש בקוד, בהם:
• תכלית ותחולת הקוד
• תיבת פניות במקרה של הפרה אתית או דילמה אתית
• פרטי הממונה על האתיקה בארגון

2. מבחנים עצמיים לשימוש בקוד, כגון:

מבחן המראה, הכרית והעיתון (האם היה/תה העובד/ת ישנ/ה במנוחה, או עומד/ת בגאווה מאחורי המעשה, אם היה/תה מתבונן/ת בעצמו/ה בראי או קורא/ת על עצמו/ה בעיתון).

• הפרות של הקוד-  תרחיש בעת הפרת הקוד

3. סעיפים רגולטוריים ונהליים אשר מומלץ לשלבם אפילו באזכור ראשוני, כגון:

• איסור קבלת ומתן מתנות
• איסור ניצול מעמד לרעה
• שמירה על נכסי החברה
• חובת אמונים
• נהלי ניגוד עניינים
• חובת זהירות
• מניעת שחיתות ושוחד

4. ערכים ונורמות התנהגות מצופים:

• הצהרה על ערכים מכוננים ונורמות התנהגות מצופות- זה עיקרו של הקוד והחלק החשוב ביותר בו.
• הערכים יכולים להופיע במרוכז בתחילת או במהלך הקוד ו/או להיות מוטמעים בין הסעיפים השונים.

מומלץ לתת ביטוי לערך אחד לפחות מכל קבוצת ערכים:

1. ערכי מוסר אוניברסליים: כדוגמת יושר, אמינות ושקיפות.
2. ערכים מקצועיים עסקיים: כדוגמת מקצועיות, שירותיות, מובילות וחדשנות.
3. ערכים בינאישיים: כגון שמירה על כבוד האדם ובריאותו, רגישות ושיתוף פעולה.

במחקר שערכו גאומינץ וליר (gaumintz and lere  ) על קודים אתיים בארה"ב ונסקר בספרה של רות וולף ("אתיקה טובה לעסקים", הוצאת ראובן מס, ירושלים) הופיעו בין השאר הנושאים הבאים כמאפיינים קודים אתיים:

1. יושר והגינות
2. סודיות ואמון
3. מחויבות למקצוע
4. מחויבות להימנע מניגודי ענינים
5. ציות לחוק ולתקנות
6. מניעת אפלייה ושוויון הזדמנויות
7. אחריות חברתית וסביבתית

בנוסף, מומלץ לאפשר שקיפות הקוד לציבור באתר האינטרנט או בדוחות הציבוריים של החברה. (ר' נספח לשאלון דירוג מעלה המלא).

תוספות לקוד האתי

ניתן להוסיף לקוד פרקים נוספים על מנת להעשיר אותו ולבדל אותו מקודים אתיים אחרים:

1. עדויות מהשטח אשר ממחישות התנהגות ערכית ונותנות חיים לקוד.
2. ציטוטי עובדים.
3. מילון מונחים קצר שיבאר  מושגים שאינם שגורים, כגון "מחזיקי עניין", "אחריות תאגידית", "פיתוח בר- קיימא" ועוד.
4. מחויבות הנהלה ומנהלים: ישנן חברות שבוחרות לתת דגש מיוחד למחויבות העודפת של מנהלים להוראות הקוד האתי בכלל, ולערך הדוגמא האישית בפרט. להוספת פרק זה יתרונות וחסרונות, ויש לשקלה בהתאם לתרבות הארגונית בכל חברה.

• ניסוח שפת הקוד האתי:

גוף: על פי תפיסתנו בGood Vision-, רצוי לנסח את הקוד האתי, בשונה ממסמך נהלים או מסמך משפטי, בשפה רכה אשר מניעה לפעולה ויוצרת השראה. מנסיוננו, מומלץ להשתמש בגוף ראשון רבים ("אנו"), כדי לרתום את העובדים ולהימנע מאמירות קשות ומרתיעות, כגון "עובדי החברה מחויבים ל….".

את הקוד ניתן לכתוב בזמן הווה או בזמן עתיד: "עובדי החברה שומרים על סודיות המידע..", או "עובדי החברה ישמרו על סודיות המידע..". לזמן ההווה יתרון מכיוון שהוא משקף דיוק עכשווי. מנגד, האמירות העתידיות מאפשרות לגשר על פערים בין הרצוי למצוי, וממצבות את הקוד כמצפן שיש להתכוון לפיו.

אישור הקוד:

מכיוון שהקוד האתי הינו מסמך פורמלי מחייב לכלל הגורמים בחברה, מומלץ לאשרו בטרם ההשקה עם המנכ"ל, ההנהלה והדירקטוריון . בנוסף, ע"פ תקנות ה-SOX , יש לאשרו גם עם סמנכ"ל הכספים והדירקטוריון.

מאת : עברי ורבין מנכ"ל חברת גוד ויז'ן

פורסם בספרו אחריות תאגידית שיצא לאור בשנת 2013

The post מהו קוד אתי? appeared first on Good Vision.

אבדן דרך זה, שנבע בדרך כלל מיישום לא נכון ולא מאוזן של עקרונות כלכלת השוק, תרם במישרין או בעקיפין להיווצרותה של סדרת משברים פיננסיים ופרשיות שחיתות -החל מפרשת "אנרון" ועד למשבר הפיננסי בשווקים הגלובליים של 2008 אשר גרם לקריסתן של חברות ענק ופיטורי רבבות עובדים .

בעידן מהפכת המידע והרשתות החברתיות המידע זורם לכל הכיוונים ומהר. כבר לא ניתן להסתיר מחדל או תקלה לאורך זמן, ומשמעות וחשיבות השקיפות ככלי ליצירת אמון גוברת לאין ערוך.

משברים אלו חידדו את הבנתם של התאגידים בדבר הצורך בהתנהלות ערכית, ובהפעלות חסמים ובלמים עצמיים. חלחלה ההבנה כי לעשות את המעשה הראוי אינה רק הדרך הנכונה לעשות עסקים -אלא בסופו של דבר, הדרך היחידה. ואכן, בשנים האחרונות אנו עדים לתופעה בה חברות רבות עוסקות בתוכניות אכיפה פנימית, בין השאר על ידי גיבוש קוד אתי והטמעת תוכנית אתיקה בארגון.

בפרק זה ננסה לפרק את המילים הגבוהות של אתיקה, מוסר, ערכים וקוד אתי למגוון של פרקטיקות אירגוניות היכולות לסייע לגיבוש קוד אתי ולהטמעתו בארגון.

אתיקה – הגדרה

על פי מילון אבן שושן, אתיקה הינה: מוּסָר, תּוֹרַת הַמִּדּוֹת; הַתּוֹרָה הַמְּתָאֶרֶת אֶת הַטּוֹב שֶׁיִּבְחַר לוֹ הָאָדָם וְאֶת הָרַע שֶׁעָלָיו לְהִתְרַחֵק מִמֶּנּוּ.

על פי ויקיפדיה אתיקה היא הפילוסופיה של המוסר, הנקראת גם תורת המידות, והיא ענף של הפילוסופיה העוסק בשאלות "מהו המעשה הראוי שחובה לעשותו" ו"מהי 'המידה הטובה'". פילוסופים רבים, מאפלטון ועד אריסטו וקאנט, התעמקו בסוגיות מוסר ואתיקה, לצד רבים מאבות הכלכלה (כמו ג'ון לוק, אדם סמית או קרל מרקס) והגיעו לתובנותיהם דרך עיסוק בסוגיות מוסריות ופילוסופיות.

האתיקה כתפיסה מנסה להשיב על השאלה מה הם עקרונות המוסר שלאורם עלינו לנהוג בכל מעשינו, בעיקר כשיש למעשינו השפעה על האחר. המונח אתיקה מגיע מהמילה היוונית ethos = מנהג.

מהי אתיקה מקצועית

בספרו "עיונים באתיקה" מגדיר הפרופסור אסא כשר אתיקה מקצועית כ"תפיסה בדבר ההתנהגות הראויה באותו תחום, תפיסה היכולה להיות מערכת ערכים או מערכת עקרונות המבטאים ערכים".

על אתיקה ועסקים

מהי אתיקה בעסקים?
אתיקה בעסקים הינה תפיסה נורמטיבית בדבר ההתנהגויות הראויות בארגון, אשר קיימת כנראה, מאז קיומם של העסקים הראשונים. לאחרונה אנו עדים, כאמור, למאמץ של הארגונים העסקיים להטמעת נורמות אתיות למבנה הארגון. תנועה זו צמחה הן מתפיסה מוסרית ערכית, והן כמהלך נגדי לביקורת ציבורית נרחבת על פרשיות שחיתות ופעילויות עסקיות לא ראויות שהביאו לציפיות גבוהות ביותר לנורמות האתיות בתאגידים.

אתיקה ועסקים – מבט היסטורי

בספרה "מוסר ועסקים: מקבילים נפגשים", דנה המחברת, אביבה גבע, בשאלה האם קיימת סתירה מובנית בין מוסר ועסקים, או שאלה יכולים לחיות זה לצד זה בהרמוניה. בסקירה היסטורית פשוטה נראים שלושה גלים של דיונים בדבר החיבור בין ערכים לעסקים:

הגל הראשון – הפילוסופיה הקלאסית (מסחר אינו מוסרי)

בעת הקדומה אפשר לציין את הדיון של אריסטו, אשר מגדיר את הרווח ממסחר כסוג של עוולה, ועד התיאולוג תומס אקווינס, אשר טען כי מי שמוכר מוצרים בערך מסוים ודאי קנה אותם בפחות מערכם האמיתי- ולכן הדבר איננו מוסרי.

הגל השני – הפילוסופיה החברתית (סוציאליזם מול גישת השוק)

בעת החדשה הביקורת תפסה מימדים יותר פרקטיים וחברתיים, כמו זו הסוציאליסטית, מבית מדרשו של מרקס, אשר טען בשם הסוציאליזם שקפיטליזם ושוק חופשי הינם שורש הרע של יצירת מעמדות וניצול עובדים. לעומתם, פרסם אדם סמית בספרו "עושר העמים", את תיאוריית "היד הנעלמה", הטוענת שלשוק ולכוחותיו ישנה יכולת וויסות עסקית וערכית, אשר מתגמלת בצורה בסיסית את הפרטים הפועלים בזירה, לכן זו השיטה המועדפת.

הגל השלישי – מוסר בעסקים ואחריות תאגידית

כיום, עליית כוחם של העסקים והגלובליזציה עוררה ומעוררת דיונים סביב אחריותם החברתית של התאגידים אשר צברו כוח והשפעה רבים. זהו המקור לציפיות מהם בדבר ריסון עצמי ונקיטת אחריות בתחומים החברתיים והסביבתיים, במסגרת מה שמכונה על פי גבע "תנועת המוסר בעסקים" ואחריות תאגידית – Corporate Responsibility .

הסביבה הרגולטורית

חוק החברות החדש 1999 מגדיר כי תכליתה של החברה העסקית היא "לפעול על פי שיקולים עסקיים להשאת רווחיה", אבל גם "להביא בחשבון במסגרת שיקולים אלה גם את ענייניהם של נושיה, עובדיה ואת עניינו של הציבור".

תפיסה רחבה זו, שגם מצאה ביטוי בפסיקה, בהחלט משאירה מרחב לשיקולים רחבים בהתנהלות העסקית בהקשר של ההתחשבות במחזיקי עניין נוספים. במחצית שנות ה-2000 , הוגשה בכנסת הצעת חוק פרטית לטיפוח אתיקה בארגונים וכן קיימות הצעות דומות של הרשות לניירות ערך.

בישראל קיימות תקנות לחברות ציבוריות המכונות "ועדת גושן" ברוח "אמץ או גלה" – אמץ לעצמך קוד אתי, או גלה מדוע אין לך כזה . התקנות אינן מחייבות קיומה של תוכנית אתיקה בארגון, אך דורשות להגדיר את בעלי התפקידים והתהליכים הרלוונטיים ודורשות מחברות שבחרו שלא לאמץ תוכנית אתיקה להצהיר על הסיבות לכך.

בנוסף, חברות המחויבות לחוקי "סרבנס אוקסלי" (SOX – החוק האמריקאי שאומץ על ידי ישראל לגבי החובה החלה על מנהלי חברות להצהיר על בקרה פנימית אפקטיבית על הדיווחים הכספיים) נדרשות גם הן לגבש קוד אתי (ראה פרק ממשל תאגידי). בהקשר זה כדאי לציין כי בארה"ב תוקנו בתחילת שנות ה-90 תקנות ענישה פדרליות ( federal sentencing (guidelines אשר מקנות הקלות משמעותיות בעונשן של חברות שהתגלו בהן עבירות אתיות ומוסריות, אם יוכיחו כי הנהיגו תוכנית אתיקה פנימית ומשמעותית.

תחום האתיקה בעסקים הוא אחד התחומים הבסיסיים עליהם נשענת תפיסת האחריות התאגידית. לאחר תקופה בה נראה לעיתים שהרווח הוא הערך העליון והיחיד, האחריות התאגידית מכניסה אמות מידה חדשות להצלחה ומסייעת לארגונים עסקיים להשתית את פעילותם על צדק, אמון ואתיקה.

אתיקה בעידן המידע והרשתות החברתיות

במאי 2012 הונפקה פייסבוק בשווי אסטרונומי של מעל 100 מיליארד דולר, המבטא את העוצמה של רשת המונה 750 מיליון איש ושינתה למעשה את העולם האנושי והעסקי.

פייסבוק והרשתות החברתיות האחרות יצרו יכולת אדירה וזמינה בידי משתמשיהן וחבריהן לקבוע סדר יום, ואף להפיל משטרים כמו מצריים וטוניסיה במה שכונה "האביב הערבי".
גם השפעתן על תאגידים הינה דרמטית ומהירה יותר מכל כלי אחר שהכרנו בעבר, באופן שהפך את מושג השקיפות לערך דומיננטי בעולם העסקים המודרני.

העקרונות הבסיסיים של הרשת – היעדר היררכיה, שקיפות, אותנטיות ושיתוף פעולה, השפיעו מיידית על הדפוסים הישנים של חלוקת הכוח בין התאגידים למחזיקי העניין שלהם. לקוחות ועובדים יכולים היום להשפיע על תאגידי ענק בלחיצת מקש שאינה עולה כסף.

על כן בעולם חדש זה שאנו ניצבים לפתחו, תאגידים ומנהלים יצטרכו להפגין הגינות, שקיפות ותום לב אם אינם רוצים שהלקוחות ושאר מחזיקי העניין יפגעו בהם. לקוחות פגועים שמרגישים שניצלו אותם עלולים לייצר גל ניפוץ אפקטיבי. כך, המחאה החברתית של קייץ 2011 בישראל, אשר השתמשה רבות בפייסבוק ובכלים רשתיים אחרים, גרמה לתאגידים כמו תנובה, שופרסל ושטראוס לקבל החלטות המתחשבות בדרישות הצרכנים בקצב מהיר בהרבה ממה שהכרנו עד היום.

שינויים אלה, המהווים קפיצת מדרגה של ממש, מצביעים על עתיד טוב וערכי יותר. העולם בו אנו חיים הופך להיות דמוקרטי יותר, עם משקל גדול יותר לאזרחים וללקוחות. מטבע הדברים, השינויים הללו מעצימים עוד יותר את חשיבותם של התנהגות עסקית אחראית ואתית ויתכן כי לא ירחק היום בו התנהגות זו תהייה המכנה המשותף המינימאלי לתאגידים שרוצים לשרוד לאורך זמן.

מאת: עברי ורבין מנכ"ל חברת גוד ויז'ן

פורסם בספרו אחריות תאגידית שיצא לאור בשנת 2013

The post מהי אתיקה appeared first on Good Vision.

The post קורס "מבוא לאתיקה ואחריות תאגידית" appeared first on Good Vision.