התפיסות הכלכליות המודרניות, ואפילו הקפיטליזם עצמו, נבעו בבסיסם מתוך עמדות ערכיות מסוימות, אולם במרוצת השנים, יחד עם ההתפתחות הכלכלית המואצת של השוק החופשי, נפרם במידה רבה הקשר בין אתיקה וערכים לעסקים ויצר לעיתים תחושה של ניגוד מובנה, כאילו תכליתו הבסיסית של העסק היא לכאורה אחת – יצירת רווחים לבעלי המניות . בהקשר זה, אמירתו המפורסמת של גורדון גקו, גיבור הסרט "וולסטריט" ש-greed is good התקבלה בסוג של טבעיות בחוגים מסוימים ויצרה הבנה שבשתיקה כי בעסקים כמו בעסקים, הכל מותר.
אבדן דרך זה, שנבע בדרך כלל מיישום לא נכון ולא מאוזן של עקרונות כלכלת השוק, תרם במישרין או בעקיפין להיווצרותה של סדרת משברים פיננסיים ופרשיות שחיתות -החל מפרשת "אנרון" ועד למשבר הפיננסי בשווקים הגלובליים של 2008 אשר גרם לקריסתן של חברות ענק ופיטורי רבבות עובדים .
בעידן מהפכת המידע והרשתות החברתיות המידע זורם לכל הכיוונים ומהר. כבר לא ניתן להסתיר מחדל או תקלה לאורך זמן, ומשמעות וחשיבות השקיפות ככלי ליצירת אמון גוברת לאין ערוך.
משברים אלו חידדו את הבנתם של התאגידים בדבר הצורך בהתנהלות ערכית, ובהפעלות חסמים ובלמים עצמיים. חלחלה ההבנה כי לעשות את המעשה הראוי אינה רק הדרך הנכונה לעשות עסקים -אלא בסופו של דבר, הדרך היחידה. ואכן, בשנים האחרונות אנו עדים לתופעה בה חברות רבות עוסקות בתוכניות אכיפה פנימית, בין השאר על ידי גיבוש קוד אתי והטמעת תוכנית אתיקה בארגון.
בפרק זה ננסה לפרק את המילים הגבוהות של אתיקה, מוסר, ערכים וקוד אתי למגוון של פרקטיקות אירגוניות היכולות לסייע לגיבוש קוד אתי ולהטמעתו בארגון.
אתיקה – הגדרה
על פי מילון אבן שושן, אתיקה הינה: מוּסָר, תּוֹרַת הַמִּדּוֹת; הַתּוֹרָה הַמְּתָאֶרֶת אֶת הַטּוֹב שֶׁיִּבְחַר לוֹ הָאָדָם וְאֶת הָרַע שֶׁעָלָיו לְהִתְרַחֵק מִמֶּנּוּ.
על פי ויקיפדיה אתיקה היא הפילוסופיה של המוסר, הנקראת גם תורת המידות, והיא ענף של הפילוסופיה העוסק בשאלות "מהו המעשה הראוי שחובה לעשותו" ו"מהי 'המידה הטובה'". פילוסופים רבים, מאפלטון ועד אריסטו וקאנט, התעמקו בסוגיות מוסר ואתיקה, לצד רבים מאבות הכלכלה (כמו ג'ון לוק, אדם סמית או קרל מרקס) והגיעו לתובנותיהם דרך עיסוק בסוגיות מוסריות ופילוסופיות.
האתיקה כתפיסה מנסה להשיב על השאלה מה הם עקרונות המוסר שלאורם עלינו לנהוג בכל מעשינו, בעיקר כשיש למעשינו השפעה על האחר. המונח אתיקה מגיע מהמילה היוונית ethos = מנהג.
מהי אתיקה מקצועית
בספרו "עיונים באתיקה" מגדיר הפרופסור אסא כשר אתיקה מקצועית כ"תפיסה בדבר ההתנהגות הראויה באותו תחום, תפיסה היכולה להיות מערכת ערכים או מערכת עקרונות המבטאים ערכים".
על אתיקה ועסקים
מהי אתיקה בעסקים?
אתיקה בעסקים הינה תפיסה נורמטיבית בדבר ההתנהגויות הראויות בארגון, אשר קיימת כנראה, מאז קיומם של העסקים הראשונים. לאחרונה אנו עדים, כאמור, למאמץ של הארגונים העסקיים להטמעת נורמות אתיות למבנה הארגון. תנועה זו צמחה הן מתפיסה מוסרית ערכית, והן כמהלך נגדי לביקורת ציבורית נרחבת על פרשיות שחיתות ופעילויות עסקיות לא ראויות שהביאו לציפיות גבוהות ביותר לנורמות האתיות בתאגידים.
אתיקה ועסקים – מבט היסטורי
בספרה "מוסר ועסקים: מקבילים נפגשים", דנה המחברת, אביבה גבע, בשאלה האם קיימת סתירה מובנית בין מוסר ועסקים, או שאלה יכולים לחיות זה לצד זה בהרמוניה. בסקירה היסטורית פשוטה נראים שלושה גלים של דיונים בדבר החיבור בין ערכים לעסקים:
הגל הראשון – הפילוסופיה הקלאסית (מסחר אינו מוסרי)
בעת הקדומה אפשר לציין את הדיון של אריסטו, אשר מגדיר את הרווח ממסחר כסוג של עוולה, ועד התיאולוג תומס אקווינס, אשר טען כי מי שמוכר מוצרים בערך מסוים ודאי קנה אותם בפחות מערכם האמיתי- ולכן הדבר איננו מוסרי.
הגל השני – הפילוסופיה החברתית (סוציאליזם מול גישת השוק)
בעת החדשה הביקורת תפסה מימדים יותר פרקטיים וחברתיים, כמו זו הסוציאליסטית, מבית מדרשו של מרקס, אשר טען בשם הסוציאליזם שקפיטליזם ושוק חופשי הינם שורש הרע של יצירת מעמדות וניצול עובדים. לעומתם, פרסם אדם סמית בספרו "עושר העמים", את תיאוריית "היד הנעלמה", הטוענת שלשוק ולכוחותיו ישנה יכולת וויסות עסקית וערכית, אשר מתגמלת בצורה בסיסית את הפרטים הפועלים בזירה, לכן זו השיטה המועדפת.
הגל השלישי – מוסר בעסקים ואחריות תאגידית
כיום, עליית כוחם של העסקים והגלובליזציה עוררה ומעוררת דיונים סביב אחריותם החברתית של התאגידים אשר צברו כוח והשפעה רבים. זהו המקור לציפיות מהם בדבר ריסון עצמי ונקיטת אחריות בתחומים החברתיים והסביבתיים, במסגרת מה שמכונה על פי גבע "תנועת המוסר בעסקים" ואחריות תאגידית – Corporate Responsibility .
הסביבה הרגולטורית
חוק החברות החדש 1999 מגדיר כי תכליתה של החברה העסקית היא "לפעול על פי שיקולים עסקיים להשאת רווחיה", אבל גם "להביא בחשבון במסגרת שיקולים אלה גם את ענייניהם של נושיה, עובדיה ואת עניינו של הציבור".
תפיסה רחבה זו, שגם מצאה ביטוי בפסיקה, בהחלט משאירה מרחב לשיקולים רחבים בהתנהלות העסקית בהקשר של ההתחשבות במחזיקי עניין נוספים. במחצית שנות ה-2000 , הוגשה בכנסת הצעת חוק פרטית לטיפוח אתיקה בארגונים וכן קיימות הצעות דומות של הרשות לניירות ערך.
בישראל קיימות תקנות לחברות ציבוריות המכונות "ועדת גושן" ברוח "אמץ או גלה" – אמץ לעצמך קוד אתי, או גלה מדוע אין לך כזה . התקנות אינן מחייבות קיומה של תוכנית אתיקה בארגון, אך דורשות להגדיר את בעלי התפקידים והתהליכים הרלוונטיים ודורשות מחברות שבחרו שלא לאמץ תוכנית אתיקה להצהיר על הסיבות לכך.
בנוסף, חברות המחויבות לחוקי "סרבנס אוקסלי" (SOX – החוק האמריקאי שאומץ על ידי ישראל לגבי החובה החלה על מנהלי חברות להצהיר על בקרה פנימית אפקטיבית על הדיווחים הכספיים) נדרשות גם הן לגבש קוד אתי (ראה פרק ממשל תאגידי). בהקשר זה כדאי לציין כי בארה"ב תוקנו בתחילת שנות ה-90 תקנות ענישה פדרליות ( federal sentencing (guidelines אשר מקנות הקלות משמעותיות בעונשן של חברות שהתגלו בהן עבירות אתיות ומוסריות, אם יוכיחו כי הנהיגו תוכנית אתיקה פנימית ומשמעותית.
תחום האתיקה בעסקים הוא אחד התחומים הבסיסיים עליהם נשענת תפיסת האחריות התאגידית. לאחר תקופה בה נראה לעיתים שהרווח הוא הערך העליון והיחיד, האחריות התאגידית מכניסה אמות מידה חדשות להצלחה ומסייעת לארגונים עסקיים להשתית את פעילותם על צדק, אמון ואתיקה.
אתיקה בעידן המידע והרשתות החברתיות
במאי 2012 הונפקה פייסבוק בשווי אסטרונומי של מעל 100 מיליארד דולר, המבטא את העוצמה של רשת המונה 750 מיליון איש ושינתה למעשה את העולם האנושי והעסקי.
פייסבוק והרשתות החברתיות האחרות יצרו יכולת אדירה וזמינה בידי משתמשיהן וחבריהן לקבוע סדר יום, ואף להפיל משטרים כמו מצריים וטוניסיה במה שכונה "האביב הערבי".
גם השפעתן על תאגידים הינה דרמטית ומהירה יותר מכל כלי אחר שהכרנו בעבר, באופן שהפך את מושג השקיפות לערך דומיננטי בעולם העסקים המודרני.
העקרונות הבסיסיים של הרשת – היעדר היררכיה, שקיפות, אותנטיות ושיתוף פעולה, השפיעו מיידית על הדפוסים הישנים של חלוקת הכוח בין התאגידים למחזיקי העניין שלהם. לקוחות ועובדים יכולים היום להשפיע על תאגידי ענק בלחיצת מקש שאינה עולה כסף.
על כן בעולם חדש זה שאנו ניצבים לפתחו, תאגידים ומנהלים יצטרכו להפגין הגינות, שקיפות ותום לב אם אינם רוצים שהלקוחות ושאר מחזיקי העניין יפגעו בהם. לקוחות פגועים שמרגישים שניצלו אותם עלולים לייצר גל ניפוץ אפקטיבי. כך, המחאה החברתית של קייץ 2011 בישראל, אשר השתמשה רבות בפייסבוק ובכלים רשתיים אחרים, גרמה לתאגידים כמו תנובה, שופרסל ושטראוס לקבל החלטות המתחשבות בדרישות הצרכנים בקצב מהיר בהרבה ממה שהכרנו עד היום.
שינויים אלה, המהווים קפיצת מדרגה של ממש, מצביעים על עתיד טוב וערכי יותר. העולם בו אנו חיים הופך להיות דמוקרטי יותר, עם משקל גדול יותר לאזרחים וללקוחות. מטבע הדברים, השינויים הללו מעצימים עוד יותר את חשיבותם של התנהגות עסקית אחראית ואתית ויתכן כי לא ירחק היום בו התנהגות זו תהייה המכנה המשותף המינימאלי לתאגידים שרוצים לשרוד לאורך זמן.
מאת: עברי ורבין מנכ"ל חברת גוד ויז'ן
פורסם בספרו אחריות תאגידית שיצא לאור בשנת 2013
