פליטות גזי חממה במגזר העסקי

כתוצאה ממשבר האקלים וההתחממות הגלובלית, וההבנה שלמגזר העסקי יש בכך חלק כתוצאה מפליטה משמעותית של גזי חממה לאטמוספירה, ניתן לראות בשנים האחרונות מגמה הולכת וגדלה של חברות (החל מחברות קטנות ועד לתאגידים גלובליים)  ואף מדינות, המתחייבות ליעדים שאפתיים לצמצום השפעותיהם השליליות על הסביבה, בדגש על צמצום פליטות גזי חממה, זאת כחלק מראיה כוללת של אחריות תאגידית.

נשיא ארה"ב ג'ו ביידן הציב יעד לצמצום פליטות גזי החממה בחצי עד 2030, יעד שאפתי מאוד וכפול מזה שהתחייבה לו ארה"ב ב-2015 בהסכם פריז.  גם מדינת ישראל קידמה באופן אקטיבי את היעדים שהציבה להפחתת פליטות גזי החממה, במסגרת חתימתה והתחייבותה למספר אמנות סביבתיות בינלאומיות בניהן גם הסכם פריז.

המשרד להגנת הסביבה פרסם באפריל 2021 "תזכיר חוק האקלים ומפת הדרכים למשק אנרגיה דל פחמן עד שנת 2050" להתייחסות הציבור. התזכיר מפרט יעדים להפחתת פליטות גזי חממה, את התכנית הלאומית להשגת יעדים לאומיים אלה, וכן כולל ההמלצה להקים מנגנוני דיווח ובקרה לרשות המחוקקת.

מהלכים אלו (מקומיים וגלובאליים) מעוררים שאלות רבות כגון כיצד חברות ענק, אשר להן עשייה והשפעה מקומית וגלובלית, יכולות ליישר קו עם התחייבותן של המדינות בהן הן פועלות? כיצד חברות יכולות לכמת את מידת השפעתם על ההתחממות הגלובאלית? וכיצד יגדירו יעדים ותכניות לממש אותם?

לפני שנצלול למענה על השאלות הללו, כדאי קודם להכיר מספר מושגים בסיסיים בנושא:

• גזי חממה– הינם חומרים במצב צבירה גז, הנמצאים באטמוספירה. גזים אלה בולעים או מחזירים קרינה IR (אינפרא-אדום) הנפלטת מכדור הארץ ובכך תורמים לאפקט החממה שמעלה בהדרגה את הטמפרטורה הממוצעת על פני כדור הארץ. בין גזי החממה נכללים פחמן דו-חמצני, מתאן,  אדי מים,  חמצן דו-חנקני, אוזון ועוד. פליטתם של גזי חממה ועליית ריכוזם באטמוספרה משפיעה באופן ישיר על שינויי האקלים ועל ההשלכות של שינויים אלה, כגון עליית מפלס פני הים והתגברות של אירועי מזג אויר קיצוניים. לשינויים אלה קיימת השפעה ישירה על בני האדם הבאה לידי ביטוי בין היתר באיום על ביטחון תזונתי, גיאופוליטיקה, בריאות, תשתיות ועוד.
• ניטרליות פחמן / נטו אפס פליטות פחמן/נט זירו פליטות פחמן ((Net Zero Carbon – השגת אפס פליטות של פחמן דו חמצני על ידי איזון פליטת פחמן דו חמצני עם הסרת פליטות (כדוגמת דרך קיזוז פחמן) או ביטולן (לדוגמא ע"י שימוש באנרגיות מתחדשות, צמצום צריכה אנרגטית, תהליכי התייעלות אנרגטית ועוד). האיזון בין פליטת פחמן לספיגת פליטת פחמן. פירוש המושג הוא שכל CO2 המשוחרר לאטמוספירה מפעילות החברה מאוזן בכמות שווה של Co2 המוסר מהאטמוספירה (למשל על ידי כיורי פחמן*).
• נטו אפס / נט זירו ((Net Zero– איזון בין כמויות כלל גזי החממה המיוצרות לבין כמויות גזי החממה (יחידת המידה המוכרת CO2 eq) שמוצאות מהאטמוספרה.
• קיזוז פחמן / איזון פחמני (carbon offset)– הינה אחת השיטה בה ניתן להגיע לניטרליות פחמן, ע"י הפחתה בפליטת פחמן דו חמצני (או גזי חממה אחרים) שנחסכו במקום מסוים במטרה לפצות על הפליטות של החברה שלא הופחתו. קיימות בעולם "תכניות קיזוז פחמן" המאפשרות לאנשים פרטיים ולחברות עסקיות להשקיע בפרויקטים סביבתיים ברחבי העולם על מנת לאזן את פליטות הפחמן שהם מייצרים. חשוב לציין כי ישנו דיון נרחב לגבי מהן הדרכים האפקטיביות לקיזוז פחמן, וכאשר משקיעים בפרויקטים סביבתיים שונים חשוב להבין לעומק את השפעתם על כמות פליטות הפד"ח כיום ובעתיד.

מה ההבדל בין ניטרליות פחמנית לבין נט זירו?

• ניטרליות פחמן ונטו אפס פליטות פחמן הם שני מונחים דומים אשר בהם חברות פועלות לצמצום ואיזון טביעת הרגל הפחמנית שלהן. כאשר ניטרליות פחמן מתייחסת לכמות הכוללת של פליטת הפחמן, ונקיטת פעולות להפחתת פליטות של פחמן דו חמצני. כאשר מושגת ירידה והגעה לאפס פליטות, אין צורך לקזז פחמן. תכנית להפחתת פליטות פחמן יכולה לכלול למשל שימוש באנרגיה סולרית, ואי שימוש בדלקים מאובנים.
• עם זאת, כאשר מתייחסים ל"נט זירו", חשוב לציין נט זירו פחמן או פליטות. נט זירו מתייחסת למאזן הכולל של פליטת גזי חממה (GHG) ופליטת גזי חממה שהוצאה מהאטמוספרה. גם בתהליך זה מדובר רבות על הגעה למאזן על ידי שימוש בקיזוז פחמן או נרמול גזי חממה שונים לשווי ערך פחמן.
• אקלים חיובי / מדרך פחמן שלילי (Carbon Negative/(Climate Positive– כאשר פעילות החברה חורגת מהשגת יעדי נט זירו פליטות פחמן, בכדי ליצור תועלת סביבתית על ידי סילוק פחמן דו-חמצני נוסף מהאטמוספרה. פחמן שלילי ואקלים חיובי הם שני מונחים דומים וזה קורה בזמן שחברה מוציאה או תופסת יותר CO2 מהאוויר מאשר כמות ה co2שהיא פולטת. לאחר מכן, לחברה יש כמות שלילית של פליטת פחמן ומשפיעה באופן חיובי על האקלים.
• פחמן חיובי– האופן שבו ארגונים מתארים אקלים חיובי ופחמן שלילי. זה בעיקר מונח שיווקי אשר גורם לבלבול ובדרך כלל נמנעים ממנו.
• טביעת רגל פחמנית– טביעת רגל פחמן היא סך של כל פליטות גזי החממה (GHG) הנגרמות על ידי אדם, אירוע, ארגון, חברה, שירות, מקום או מוצר. על ידי נרמול וקיום מקדמי העברה של גזי החממה השונים, ניתן לבטא את פליטות גזי החממה כמקבילה לפחמן דו חמצני ((Co2E.
• טביעת רגל אקולוגית– זהו מדד להשפעה האנושית על הסביבה ולביקוש האנושי למערכות אקולוגיות בכדור הארץ .זהו ניסיון לכמת וליצור מדד של כמות שטחי האדמה והמים הנדרשים על מנת לספק את צרכיהם ולקלוט את חומרי הפסולת של אוכלוסייה בעלת אורח חיים נתון. טביעת הרגל האקולוגית היא שיטה שמקדמת רשת טביעת הרגל העולמית למדידת הביקוש האנושי על הון טבעי, כלומר כמות הטבע הדרושה כדי לתמוך בכמות אנשים מסוימת או בכלכלה.
• ניטרליות אקלימית- מושגת כאשר פעילויות ארגוניות אינן גורמות להשפעה על מערכת האקלים (בין ההשפעה הסביבתית מינימלית מראש לבין אם החברה תורמת לסביבה בצורה אחרת כפיצוי, גם כאן ישנו דיון נרחב על המושג והשפעתו הממשית). יש להתחשב גם בהשפעות מקומיות או ביו-גיאופיזיות אזוריות, כגון השפעות קרינה.

רבות מההתחייבויות הקיימות שהוכרזו בשנת 2021 כחלק מתוכניות קיימות (ESG) אשר חברות כמו מיקרוסופט, יוניליוור ואמזון עומדות בראשן, לוו בהתחייבויות עמוקות יותר לניטרליות פחמן גם בטווח הקצר – הבטחות אלה התאפשרו בעקבות התעניינות בקרדיטים של פחמן (קיזוז פחמן) והשקעה בשווקים הקשורים לפתרונות אקלים, הסטת השקעות מדלקים פוסיליים ועוד. פרויקטים של קיזוז פחמן יכולים להתמקד בפרויקטי ייעור, אנרגיה מתחדשת, קיבוע אקטיבי של פחמן או חקלאות מתחדשת (חקלאות מתחדשת– מערכת של עקרונות ופרקטיקות חקלאיות המגדילה את המגוון הביולוגי, מעשירה קרקעות, משפרת את איכות המים ומשפרת את שירותי המערכת האקולוגית). אפל לדגומא כבר הגיעה לנטרליות פליטות הפחמן שלה, והתחייבה להיות 100% פחמן ניטרלי גם עבור שרשרת האספקה ​​והמוצרים שלה עד שנת 2030. החברה מתכננת שטביעת הרגל הפחמנית שלה תהיה אפס נטו פחמן  – 20 שנה מוקדם יותר מיעדי ה- IPCC.

פרויקטים לקיזוז פחמן נעשים במדינות מפותחת ובעיקר במדינות מתפתחות או מדינות עשירות במשאבי טבע (כגון ביערות דרום אמריקה). בישראל לא קיימים תהליכי קיזוז פחמן מסודרים או מס פחמן ולכן, חברות המתעניינות להשקיע בפרויקטים סביבתיים כחלק מתכניות קיזוז פחמן משקיעות את כספיהם בחו"ל. בשנים האחרונות מקודמת בישראל יוזמה עסקית להקמת זירת פחמן על ידי המגזר העסקי עצמו, ועל ידי כך גם לתמוך באקו-סיסטם המקומי ולפתח יוזמות סביבתיות שישמחו להשקעה.

בין אם מתעניינים בהגעה למדרך פחמן ניטרלי, או לנט זירו- הגעה ליעדים אלה תהינה על ידי שינוי משמעותי בדרך החשיבה הקיימת כיום ונקיטה של צעדים טרנספורמטיביים נרחבים בכלל המגזרים בתעשייה. השינוי החשוב לא ייעשה ביום אחד ותכנית הוליסטית מקיפה תידרש בכדי להגיע לנט זירו פליטות ולמדרך פחמן ניטרלי.

תכנית פעולה מומלצת-

1- חישוב פליטת פחמן וגזי חממה אחרים כתוצאה מפעילות החברה, 2- הפחתת פליטות ככל האפשר באמצעות שימוש במערכות מתקדמות וחסכוניות, הסטת השקעות והפחתת צריכה אנרגטית וכו', 3- איזון של הכמות הנותרת באמצעות רכישת קיזוזי פחמן, השקעה בפרויקטי קיבוע פחמן ואנרגיות מתחדשות וכד'.

השלב הראשון לנט זירו פליטות פחמן:

כדי לצמצם את מדרך הפחמן הדו חמצני, החברה צריכה להבין בדיוק מה טביעת הרגל הפחמנית שלה.

חישובי הפליטות מתחלקים לשלושה מכלולים:

מכלול 1: פליטות ישירות של גזי חממה – פליטות ישירות של גזי חממה (וביניהם Co2) אשר מקורן בשריפת דלקים על ידי החברה בשביל לייצור חשמל, חום או קיטור, תהליכי ייצור שיש בהם שינויים פיזיקליים או כימיים, רכבים או מקורות ניידים אחרים המצויים בשליטה התפעולית של החברה (כולל רכבים אשר הינם בבעלות ליסינג או קבלן אך התשלום על הדלק מתבצע על ידי החברה) ופליטות מדליפות או אירועים אחרים מכוונים או לא מכוונים.

מכלול 2: פליטות עקיפות מצריכת אנרגיה – מכלול זה כולל פליטות אשר מקורן בייצור חשמל, קיטור ומים חמים, הנצרכים על ידי החברה אך מיוצרים על ידי חברה אחרת. כלומר, אנרגיה הנרכשת מגורם חיצוני ומובאת אל תוך גבולות המפעל ולפיכך הפליטות הן פליטות עקיפות.

מכלול 3: פליטות עקיפות אחרות – מכלול זה מהווה קטגוריה של מקורות פליטה אשר דיווח פליטותיהם הם בגדר ברירה. אלו מקורות של פליטות עקיפות נוספות אשר אינן חלק ממכלול 2. הפליטות הכלולות קשורות לתהליך הייצור, אך אינן נובעות ממנו. דוגמאות לפליטות אלו הן תהליכי ייצור של חומרי גלם הנרכשים על ידי החברה, תחבורה, וכן פליטות כתוצאה ממחזור חיי המוצר ושימוש במוצרים או שירותים אשר נמכרו על ידי החברה. דיווח על פליטות מכלול 3 אינו חובה במסגרת מנגנון הדיווח הוולונטרי של המשרד להגנת איכות הסביבה.

החישוב של המכלול נעשה במספר שלבים:

שלב א' – אפיון של גבולות הגוף המדווח- כלומר עד איפה בתהליכי החברה נמדוד את פליטות החברה (בתקופת הקורונה למשל, מספר רב של אנשים עבדו מהבית וישנו צורך להבין את החלק האנרגטי הרלוונטי לחישוב מתוך צריכת האנרגיה הכוללת של משק הבית).

שלב ב' – זיהוי מקורות הפליטה (מה לאורך שרשרת הערך גורם לפליטות של גזי חממה ופחמן דו חמצני).

שלב ג' – איסוף נתונים (ניטור ומדידת פליטות גזי החממה ופליטות פחמן דו חמצני)

שלב ד' – חישוב פליטות, איגום המידע ודיווחן (איסוף, ריכוז וכימות המידע משלב ג, ולאחר מכן דיווח למקומות ולגופים הרגולטורים הרלוונטיים).

אנו מלווים חברות רבות בתהליך זה.

• דוגמאות לפעולות להפחתת ה-Co2 של החברה-

מקורות:

1- אתר החקיקה הממשלתי (tazkirim.gov.il)

2-https://plana.earth/academy/what-is-difference-between-carbon-neutral-net-zero-climate-positive/

3-https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001372787&

4-https://www.wri.org/insights/what-does-net-zero-emissions-mean-6-common-questions-answered

5-https://www.gov.il/he/Departments/Guides/reporting_on_greenhouse_gas_emissions?chapterIndex=2

מהמסמך של המשרד להגנת הסביבה- תקציר תקנון הפעלה והנחיות לדיווח פליטות גזי חממה בישראל, 2014

6- https://www.gov.il/he/Departments/Guides/reporting_on_greenhouse_gas_emissions?chapterIndex=2

המסמך של המשרד להגנת הסביבה – מערך לרישום פליטות גזי חממה בישראל – תקנון הפעלה והנחיות לדיווח. חלק 1: רקע כללי וטכני