כלים אפקטיביים לגיוון והכללה בארגונים

לגיוון והכללה תועלות רבות לחברות עסקיות, כגון פיתוח חדשנות, הגברת היצירתיות, שיפור המוניטין ועוד. מחקרים רבים שנערכו בשנים האחרונות מראים זאת, ונמצא שהגיוון גם תורם לשורת הרווח הכלכלית של הארגון. כך למשל דו"ח של מקינזי העולמית משנת 2018, שסקר כ- 1,000 חברות מ- 12 מדינות בעולם, מצא קשר בין גיוון בהנהלה והדירקטוריון לביצועים הפיננסיים של חברות – חברות הנמצאות ברבעון העליון של הגיוון בהנהלה ובדירקטוריון הראו שיפור ב- 35% בביצועים הפיננסיים בהשוואה לחברות שאינן מגוונות כלל.

חברות רבות מעוניינות בקידום הכללה וגיוון של אוכלוסיות הנמצאות בתת תעסוקה, אך אינן יודעות מהיכן להתחיל, עקב המורכבויות הרבות בתחום: מה מותר ומה אסור? מה הרגולציה דורשת? עם איזה היבט רצוי להתחיל? באילו אוכלוסיות להתמקד? ועוד.

על מנת לקדם תוכנית עבודה איכותית בתחום מומלץ להתבסס על מידע ונתונים ארגוניים כגון אחוזי העסקה של האוכלוסיות השונות בתפקידים ודרגים שונים בארגון, מיפוי תפקידים וחסמי כניסה, למידה של ההיבטים השונים לאורך חיי העובד בארגון כגון אפיקי הגיוס, תהליך הגיוס, תהליכי ההכשרה והקליטה ועוד. בניית תשתית ארגונית איכותית היא תהליך ארוך טווח הדורש תכנון מוקפד והשקעה רבה.

מפאת קוצר היריעה של טור זה בחרתי להתמקד בשני כלים משמעותיים שארגונים רבים אינם משתמשים בהם באופן מספק לקידום גיוון והכללה.

  1. דיאלוג מחזיקי עניין וקידום מעורבות העובדים

דיאלוג מחזיקי עניין הינו תהליך מובנה במסגרתו מתקיים שיח מתמשך עם מחזיקי העניין של החברה לדוגמא: לקוחות, עובדים, ספקים, עמותות, גורמי ממשל ועוד – הנמצאים בקשרי גומלין עם החברה. הדיאלוג מבטיח את זכותם של מי שעשויים להשפיע או להיות מושפעים מפעילות הארגון להשמיע את עמדתם ומנגד, מטיל חובה על הארגון להגיב לסוגיות אלה, ומשפר את ביצועיו.

בהתייחס אל אוכלוסיית העובדים, בארגונים רבים נהוגה מדיניות "דלת פתוחה" המעודדת פניה למשאבי האנוש או להנהלה הבכירה מתוך ההכרה בחשיבות ההקשבה לעובד, בסיוע לו, וקידום מענים כלל ארגוניים לצרכי העובדים. מנגד, פעמים רבות המדיניות היא פסיבית ועובדים רבים אינם נכנסים למעשה בפתח הדלת.

ניהול סדור של דיאלוג מחזיקי העניין מעודד פעולה אקטיבית מצד הנהלת הארגון לביצוע תהליך מקצועי ומעמיק בו מקשיבים לעובדים, ומשפרים את התהליכים הארגוניים בעקבות התובנות שעלו בו. תהליך זה מחזק את הקשר עם העובדים. הם יכולים להרגיש שהארגון קשוב לצרכיהם, רמת המחוברות שלהם לארגון וניתן לשמר אותם כעובדים לטווח ארוך יותר בארגון.

עקרון חשוב נוסף לקידום גיוון והכללה הוא "שום דבר עלינו בלעדינו" – לפעול יחד עם אותה אוכלוסיה, לשתף אותה בתהליכי קבלת ההחלטות ובביצוע. עקרון זה מקדם לשלב הבא את  הדיאלוג עם מחזיקי העניין. על מנת לקדם זאת, מומלץ לערוך שולחנות עגולים שיתמקדו באוכלוסיות שהארגון רוצה לקדם את גיוסן ואת הכללה שלהן בארגון, למשל קבוצת עובדים יוצאי אתיופיה או עובדים עם מוגבלות. כך יוכלו מנהלי הארגון לשמוע באופן ישיר מהעובדים עצמם, את עמדותיהם, את הצרכים הספציפיים שהארגון לא הכיר קודם, ואת הדברים החשובים באמת לעובדים עצמם. לאחר מכן, מומלץ לפעול יחד עם העובדים לקידום ההיבטים השונים שעלו בדיאלוג, ואף ניתן לפתח קהילת עובדים שתפעל לטווח הארוך, בה הדברים יקודמו מלמטה למעלה, בהתאם למטרות הארגוניות ובתמיכת ההנהלה כמובן.

תוכנית עבודה הנתמכת בדיאלוג מחזיקי עניין ומעורבות של העובדים והעובדות היא בעלת בסיס חזק אשר יסייע בשיפור סביבת העבודה ושביעות רצונם של העובדים וכך יקדם את הצלחתו העסקית של הארגון.

 

  1. למידה מהצלחות

כלי משמעותי נוסף הוא למידה מהצלחות. בהתמודדות עם אתגרים ארגונים בדרך כלל בוחנים את הפערים ונקודות הכאב הארגוניות ומנסים למצוא את המענים המתאימים. השלילי בדרך כלל מקבל יותר משקל מהחיובי, ולעיתים ארגונים לא רואים שלמעשה כבר הצליחו הצלחות קטנות שניתן ללמוד מהן ולשכפל אותן, ובכך להגביר את האדוות החיוביות של אותן הצלחות בארגון.

לדוגמא, בהעסקת אנשים עם מוגבלות, הרגולציה מחייבת ארגונים גדולים מעל 100 עובדים בהעסקת 3% אנשים עם מוגבלות. ארגונים רבים אינם עומדים ביעד זה. הם בוחנים מה ניתן לבצע, מתייעצים ביועצים חיצוניים ותוכניות תעסוקה ועוד, כיצד למלא את הפער, אך פחות מתמקדים פנימית בתהליכי הגיוס שהצליחו ובעובדים הוותיקים עם מוגבלות שעובדים בחברה בהצלחה רבה. ניתוח ההצלחות, עם העובדים עצמם, יכול לספק תובנות משמעותיות רבות, שיהוו מכפילי כוח ארגוניים בתחום.

לסיכום, ישנה חשיבות רבה בקידום הגיוון והכללה בארגונים. הכלים שהוצגו, שרבים מהארגונים אינם משתמשים בהם דיו, הם כלים משמעותיים ביותר לשיפור ארגוני בתחומי ההון האנושי וסביבת העבודה, וספציפית לקידום הגיוון והכללה בארגון. ניתן להשתמש בכלים אלו באופן מיידי, ובקלות יחסית וללא משאבים רבים מצד הארגון.

ארגון שישתמש באופן מובנה סדור וחכם בכלים אלו יוכל להפיק מכך המון בגיוס והעסקת עובדים מאוכלוסיות גיוון, שיפור סביבת העבודה הארגונית ומחוברות העובדים לארגון ועוד תועלות רבות נוספות שיניבו ערך רב להצלחת הארגון כולו, חברתית וכלכלית כאחד.

מאמרים נוספים

דילוג לתוכן